פרק 14 - מה נעשה עם הנכסים הנוספים בפרישה

איזה נכסים נוספים יכולים להיות לנו במהלך החיים?

1. כסף בעו"ש

2. תיק השקעות

3. קרנות השתלמות

4. קופות גמל/ביטוחי מנהלים/חסכונות בקרנות פנסיה - שלא הפכנו לקצבה

5. נדל"ן שאנחנו לא גרים בו (דירות להשקעה / משרד / דירה בחו"ל / מגרש ריק)

אז מה נעשה עם הנכסים הללו עכשיו?!?

נשאל: איך, מה ומתי?

יש שאלות שחובה (!) לענות עליהן לפני שמשקיעים, והן רלוונטיות לכל גיל מ-9 עד 109:

*איך* נממש את ההשקעה? למשל:

1. במכה אחת (משיכה הונית של סכום חד פעמי)

2. לאורך תקופה מסוימת? לדוגמה, אחת לרבעון ועד לסוף חיי

3. דוגמה נוספת: פרשתי אבל יש לי עוד הכנסה קטנה שמספיקה לבינתיים - ורק בעוד 5 שנים אפסיק לעבוד לגמרי ואז, ארצה לקחת את כספי ההשקעה ולהפוך אותם לקצבה

4. כל רעיון אחר…

*מתי* נרצה לממש את ההשקעה? למשל:

1. בעוד שנה

2. בעוד 7 שנים

3. אולי בתאריך עתידי רחוק מאוד ולא ידוע? לדוגמה, זאת השקעה שמיועדת לעבור ליורשי אחרי שאלך לעולמי

4. כל רעיון אחר…

*מה* נעשה עם הכסף? למשל:

1. צריכה שוטפת בארץ (קניות בסופר וכיוצ"ב)

2. קניית נדל"ן בארץ

3. מימון לימודים של הנכדים

4. קניית נדל"ן בחו"ל

5. כל רעיון אחר…

רק אחרי שנשיב  על 3 השאלות מעלה , אפשר להחליט איך להשקיע את הכסף. זה אמנם נשמע פשוט, אבל המון לקוחות שהגיעו אלי, לא ידעו את התשובות לשאלות הללו. אני מחלק את התשובות (או חוסר התשובות) ל-2 קבוצות:

1. "אני לא יודע" לגיטימי.

2. "אנ'לא יודע" לא לגיטימי.

הסבר:

לגיטימי – "אני לא יודע" מסוג זה הוא תוצאה של העובדה שאין לאדם צרכים ספציפיים (לא כרגע ולא בעתיד) שדורשים הקצאת מקורות כספיים אז הוא באמת לא יודע. לגיטימי.

לא לגיטימי – "אנ'לאדע" שמקורו באדישות או בפחד כלשהו. זה אומר שאם לא תהיה לו ברירה והוא יצטרך באמת לשבת לבחון לעומק, כן יעלו צרכים ספציפיים שהוא מודע להם או יכול לנבא מה הם יהיו כבר היום(!) ואין כנגד הצרכים הללו מקורות כספיים מוגדרים.

איך אוכל לדעת ש"אני לא יודע" לגיטימי או לא לגיטימי?

קודם כל לשאול את עצמך:

- התזרים הרגיל או הצפוי בפרישה יהיה שלילי, חיובי או מאוזן? לשאלה כזו כל אחד ואחד אמורים בערך לדעת את התשובה.

לדוגמה: משק בית עם ₪20,000 הוצאות ותזרים חודשי של ₪18,000. זה אומר שיש לנו תזרים שלילי, ובפרישה כל חודש צפוי פער של ₪2,000 -

זה אומר ש: או שמורידים רמת חיים או שיודעים שכל שנה נצטרך למצוא מקור כדי להביא עוד לפחות ₪24,000 אקסטרה.

- בשנים הקרובות אצטרך לקנות רכב? מתנה לחתונה? טיול מסביב לעולם? זה המקום לשאול את עצמנו  לגבי דברים שנרצה או נצטרך כמו טיול, רכב, מתנות, דברים למשפחה.

- בפרישה ארצה לעבור לדיור מוגן? להישאר בבית שלי?

ובהמשך לשאול את עצמך:

- האם לכל הצרכים הללו יש לי מקורות כספיים? אם כן - מה הם?

מניסיוני, בדרך כלל עם קצת חשיבה לעומק, נוכל לענות על השאלות האלה ברמת דיוק די גבוהה. התהליך דומה לקילוף בצל.

1. צריך לקלף עם שאלות המאפשרות להעריך הרבה דברים ביחס לצרכים כלכליים

2. אין דרך להתחמק - אם הבצל חריף, זה עדיין יגרור דמעות, אבל עדיף עכשיו מאשר כשמאוחר מדי…

המענה לשאלות אלו הוא שלב ראשוני וקריטי שחייב להתקיים. מי שלא יענה עליהן, לא תהיה לו אפשרות לתכנן תוכנית השקעות טובה וכשאין תוכנית כזו – אין הלימה בין אופי ההשקעה לאופי מימוש ויכולות להיות הפתעות. המטרה שלנו בתכנון השקעות היא לצמצם הפתעות

הפתעות = פער בין מה שציפיתי לקבל ובין מה שקיבלתי בפועל (הפתעות יכולות להיות גם בכיוון החיובי - ועדיין הפתעה היא סימן שלילי).

זה בעיני החלק הקשה ביותר. הוא דורש קצת מאמץ ותחקור עצמי. אחרי שנצלח את החלק הזה, השאר כבר הופך להיות יחסית אינטואיטיבי ונוכל לבחור אפיקי השקעה שונים ברמות סיכון משתנות בהתאם לצרכים העתידיים שלנו: אם מצאנו שנצטרך לממש בקרוב חלק מהחסכונות או הנכסים, נבחר בהשקעה בעלת סיכון מועט. ככל שמהתחקור עלה שלא נצטרך בשנים הקרובות או בכלל להשתמש בחסכונות הנוספים, נוכל לבחור באפיקי השקעה בעלי סיכון גבוה יותר ובהתאמה עם סיכוי לתשואה גבוהה יותר.